אתר זכרון לחיה רוזנבאום
  www.haya-leolam.022.co.il
חיה לעולם
יום ג', ד’ בחשון תשע”ח
    אודות  |  כותבים לזכרה  |  כתבים  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  תמונות  |  ספרים  |  מה סבתא אומרת  |  מהמטבח של סבתא  |  סבתא מספרת  |  יצירת קשר  
חיה לעולם, ספר שכתבה אמא יצא לאור בינואר 2015

ספר שכתבה אמא יצא לאור לקראת יום הזכרון השני לאמא. ינואר 2015, מצורף קובץ הספר, אפשר לקבלו דרכנו
14:20 (15/04/15) nitza taichman
עידית רונן, לזכרה של אמא בערב שארגנה לכבודה

כשמדברים על זכרון שואה, במקום להתייחס למאסות, שישה מליון, היום מבינים שהזכרון וההבנה הם דרך האנשים, דרך יחידים והסיפור שלהם. הסיפור של האלושה הוא סיפור כזה שראוי לו להישמע. עבורנו הלושה היתה דודה נהדרת, חמה, מקבלת ואוהבת. חווית השואה לא הפכה אותה לאדם מריר ומבועת, הגיהנום שעברה לא הפך אותה לאישה קשה וממומרמת. היא אהבה את החיים עצמם ואת האנשים החיים מסביבה. היתה לה דעה נחרצת ואינטלגנטית משלה, ותוך כדי שהביעה אותה, ידעה לקבל את האחר ואת דעותיו שלו, ולתת להם מקום. היא היתה אישה מקבלת ואוהבת, עם לב אינסופי ורצון להשרות טוב ואהבה. היתה אדם מאמין, וקיבלה אותנו לגמרי כבני משפחה שאורחותיהם אחרים. לדעתי אישה יוצאת דופן ביכולות החשיבה, ביכולת לשתף במה שהיא עברה, וביכולת לאמפטיה ולקבלה. אספר לכם שתי חוויות שקשורות לילדי, אותם האלושה אהבה. ביום שואה אחד ענבר, שנמצאת כרגע במדריד ולכן לא משתתפת הערב, היתה עם כל התלמידים באולם בתיכון חדש, מחכה להרצאה שבמרכז הטקס, ופתאום המרצה מנפנפת לה מהבמה. הלושה זיהתה אותה בין התלמידים, ומיד הראתה יחס אישי חם מקרב, כהרגלה. ההרצאה הקשה שעמדה להעביר לא השכיחה ממנה חיבה לבת משפחה, והצורך להראות יחס מיוחד. זה הקשר האישי שממנו בנוי היחס שנעים לאנשים. כשהתחילו בכיתה של אורי להתארגן לנסיעה לפולין, הם קיבלו משימת הכנה —לראין ניצול שואה. הלכנו כולנו להלושה. תוך כדי פרישת הזכרונות שלה ונסיונותיה לא להקשות מדי על אורי, משום שהבינה, שאי אפשר לעמיס את כל מה שהיא עצמה עומסת יום יום על מישהו אחר, היא ביקשה להדגיש, כי הנסיעות לפולין לא רק מיותרות אלא אף מזיקות, עוול למתים, לניצולים ולנוסעים גם יחד. היא הסבירה בנימוקים משכנעים למה אסור לקיים את הנסיעות הללו כפי שהן. אורי לא נסע. גם לכבודה. הלושה התבטאה בנחרצות נגד שימוש יומיומי בביטויים הקשורים לשואה. אני עצמי זוכרת ששמעתי ברדיו נער אומר – חלום חיי התגשם, הייתי בדיסנילנד. וכידוע, אלה המילים שאמר מרדכי אנילביץ ביום פרוץ המרד בגטו ורשה – חלום חיי התגשם. כמובן התרעמה על השימוש הנלוז, היומיומי כמעט במילה שואה עצמה, והלושה מפנה את תשומת הלב במיוחד לשימוש במילה סלקציה, תוכלו לקרא את עמדתה בדף הנמצא כאן. http://www.haya-leolam.022.co. il/BRPortal/br/w?c=p:search;q:5 E1:5DC:5E7:5E6:5D9:5D4 המפגש הזה הוא לכבודה של הלושה, שנוכל יחד לזכור אותה גם כניצולת שואה שלא רק שרדה, אלא שרדה וחיתה חיים מלאים ומשמעותיים, מלאי נתינה, אישה אהובה, יקרה, חכמה ומלאת חן.
10:34 (23/05/14) nitza taichman
מספר על היד

כתבה מיכל
21:53 (27/04/14) nitza taichman
פורים תשע"ד

משלוח מנות בסגנון סבתא: חוי- סלט חצילים, סלט כוסברה עוז- מלפפונים חמוצים הדס- עוגת גבינה פירורים, מבת, נקטר, וסוכריות קפה בתוך הסל של סבתא..מתכונים בהמשך
14:58 (18/03/14) nitza taichman
דברים שאמרה חוי

ינואר תשע"ד 2014 שנה ראשונה
11:55 (12/01/14) nitza taichman
לזכרה

כתבה רינה בת דודה, ביתה של פייגושה, ציפורה לנדאו, אחות של ממה, הדסה פריוועס.
19:37 (24/12/13) nitza taichman
לזכור ולא לסלוח

קשים עלי ימי הזיכרון, שהם כמעט כל השנה. החיים הם באסוציאציות, כל רגע נזכרים, לא שוכחים אתכם, אבא שלי, יוסלה אהובים וכל המשפחה של אבא ושל אמא היקרים. יש כנראה כוח לחיים, לחיות בשני עולמות. כשהייתה אמא שלנו היקרה בחיים, חילקתי את הכאב עם אמא. בלי האמא הכאב הרבה יותר קשה. אמנם הייתה לי תמיכה גדולה מבעלי, חיליק, חיליק ידע להוציא אותי מ"שם"- הלא גם אני רציתי להיות "נורמלית". בשביל המשפחה שהקמנו ב"ה, אני כל כך רוצה לספר, להזכיר אתכם, לדבר עליכם, שאתם- אבא שלי ויוסלה תחיו גם בליבם של ילדי. אבל בכל פעם אני נושכת את שפתי, חושבת שאולי ילדי ונכדי לא רוצים לשמוע... זה כבר מפריע להם.. אולי הם צודקים?... אני לא מאשימה אותם, הדברים קשים. תזכרו אותם ילדי ונכדי, זכרו את כולם, שהלכו למות. אל תסלחו לעולם לגרמנים ועוזריהם הפולנים- כל אלה הצטרפו לרצח יהודים!
21:56 (04/11/13) nitza taichman
חנוכה תשע"ג

א' חנוכה, נר ראשון יום הולדת אחרון לסבתא
22:15 (28/11/13) nitza taichman
ימים קשים ימי חודש אב לשרידי זגלמביה

22:04 (28/11/13) nitza taichman
תמונה מהאלבום

21:51 (28/11/13) nitza taichman
שם על שפת הים אבדה ילדותי

21:49 (28/11/13) nitza taichman
פגישה מחודשת

21:45 (28/11/13) nitza taichman
סבתא שלי אהובה

21:38 (28/11/13) nitza taichman
נפתלי, אחי הצעיר, כתבה ממה הדסה פריוועס

21:38 (28/11/13) nitza taichman
הייתי רשומה לסלקציה

אם רק אשפיע על מישהו שיזכור את חשיבות המילה, אולי עשיתי משהו עבור אלה שכך הלכו. אני שניצלתי, ועוד כמוני שהצליחו לשרוד, זועקים – אל תשתמשו במילה הזו, היא לא שלכם!
21:44 (10/11/13) nitza taichman
אבא שלי היקר, הבלתי נשכח

אבא שלי היקר, הבלתי נשכח
21:37 (10/11/13) nitza taichman
יוסל"ה אחי היקר והיחיד

ערב פסח
21:27 (10/11/13) nitza taichman
זועקים אלי הארגזים העומדים במרתפי האוצר הארגנטיני

כתבה בעיתון לאישה
21:12 (10/11/13) nitza taichman
תחפושות, לא קונים!

15:07 (27/11/13) nitza taichman
אמא, חיה פריוועס, רוזנבאום

21:12 (24/11/13) nitza taichman
ממה, הדסה פריוועס, בייטנר

21:02 (24/11/13) nitza taichman
אישור הגעה לאושוויץ

3 באוגוסט 1943
21:56 (18/11/13) nitza taichman
לבושה כנסיכה בשמחות משפחתיות

21:46 (10/11/13) nitza taichman
הזמנה למסיבה בקפריסין

13:01 (12/11/13) nitza taichman
כותרת הכתבה

תעודת זהות של הדסה פריוועס, אמא וסבתא. אנחנו קראנו לה ממה.
12:57 (12/11/13) nitza taichman
כותרת הכתבה

13:27 (17/11/13) nitza taichman
פרידה מאושוויץ

סבתא חיה (הלושה) רוזנבאום ע"ה מקריאה קטע 'פרידה מאושוויץ' שכתבה אמה, הדסה פריוועס ע"ה. הקטע הוקרא בראיון אצל יוסי סיאס ביום השואה תשע"ב
10:29 (18/11/13) nitza taichman
יקיר העיר רמת גן, יקיר תעשיית היהלומים

13:04 (19/11/13) nitza taichman
מתנדבת ללא גבול

13:33 (19/11/13) nitza taichman
גביעים /מדליות -תודה על ההרצאות הרבות

הכרת תודה על ההרצאות הרבות במחנות צה"ל,לזכור ולא לשכוח!
13:27 (19/11/13) nitza taichman